|
כך השנים אומרות את שלהן.
למלום האתמולים הפך ללחישה
קבצניות בשער גובות מעותיהן
בהתמדה. במצח נחושה.
רבקה עודה בפינתה עומדת.
ולשרה אין איש צוחק.
אין הבנים מתרוצצים. האוהל ריק
את הניסים שאלהים כתב
הזמן מוחק.
כך אלהים אוהב תפילת הצדיקים
הנפש תישאר ריקה.
תפילת חנה תוסיף ותיכתב.
רחל עודנה מחכה. |
|
|
עזוב אותך
מיהודים, כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.
ועידת המפלגה
הנאציונל-סוציאליסטית,
ברלין 1933. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.