|
המפלצת הרדומה
התעוררה לריח הדם.
לפעמים אני כמעט ומתפתה
לעזוב את הידיים מהרצועה
ולתת לך לקרוע לגזרים,
קטנים,
של רגשות אשמה
את השקרנים.
ריר ודם בהרמוניה הרסנית
על רצפת החדר,
ואיך זה שלא שבעתי? |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.