|
עזבתי הכל ונשארתי לבד
הפחד גדול ואת לא ליד
אני מסתתר והולך
כמו סהרהורי
מתעלם ממה שהם צועקים לעברי
ואין בי עוד כוח ליום המחר
ועל ראש מנוח שק של עפר
אני ממשיך, מידרדר
המדרון לא נגמר
חושב לעצמי שכבר מאוחר.
07.01.2005 |
|
אלף פעמים אמרתי
לה, רצועות עור
וברזלים מלובנים
כן, אבל צליבה
לא!
ישו, מתמרמר על
חברתו
הסאדו-מזוכיסטית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.