התחנה האחרונה
לפני אי שפיות.
כל לבנה המועלת לראשו
מפחיתה לבנה ממגדל התבונה.
והשפה האחת מקבלת ניבים
ואף לשון חדה ושיניים,
היא מקבלת גם אי הבנות וטעויות.
בסיום המגדל- ראשו בשמיים.
האנשים עמדו משתאים לגודל האירוע
לגודל המגדל
ולגודל טיפשותם.
אך הרגע עבר מהר.
הנשימה שנעתקה התחדשה,
ונוצר מושג חדש- יום הדין.
והוא יגיע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|