מוקדש לרוח המזרח

לזה דווקא יש סיפור מעניין.
דיברתי לילה אחד עם תמרכהן המכונת גם "תיגולותימה". (אל תחפשו
בבמה, אין). היא בדיוק סיפרה לי שהיא מציירת פורטרט עצמי שלה
על רקע צבע ירוק בהיר, כמו של בית חולים כזה. דיברנו כשעה תוך
כדי כך שהיא מציירת.
אחרי השיחה הרגשתי הרגשה משונה. מן הרגשה כמו אחרי שמורידים
ראש (לא עישנתי סמים באותו יום).
הלכתי לישון עם ההרגשה הזו, ותוך כדי נמנום פתאום טפס אותי גל
עצום בצבע של ירוק בית - חולים ושמעתי מנגינה. הקשבתי מרותק
לכל המנגינה עד סופה וכשהיא נגמרה הרגשתי את השינה משתלטת עלי.
נאבקתי בכל כוחי להתעורר כי ידעתי שאם אני ארדם, המנגינה תאבד
לעד. לבסוף הצלחתי להתעורר ומיד תפסתי מחברת תווים ורשמתי
אותה, כמעט בלי לגעת בגיטרה. זכרתי אותה בדיוק כמו שהיא היתה
!
זו התוצאה.

מבחינתי זה יותר מחצי שלה. אני עדיין משוכנע זו היתה השראה שלה
שהיא העבירה אלי. אגב, היא סיפרה לי שהציור לא יצא טוב.