רוני אדר / געגוע |
והאדווה בעלי הצמרות
העירו בי געגועים
לריח של אמא
לקולה המרגיע
כשאני שמה ראשי על חזה.
חבקי אותי אלייך
כדי שלא יכאב
חבקי אותי אלייך
אתעטף בחום גופך
ברחמייך
כדי שלא יכאב כל-כך
ריח הדשא הקצור
והאדווה על גלי הים
מליטים בי געגוע
לימים של חדווה
שם דאגה היתה רק מילה
חבקי אותי אלייך
כדי שלא יכאב
חבקי אותי אלייך
אתעטף בחום גופך
ברחמייך
כדי שלא יכאב כל-כך
חבקי אותי חזק
וארגע בהולם ליבך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|