|
את עוצמת עיניים
פורסת ידיים
מוציאה לשון אל הגשם
את שוקעת עמוק
בשטף של צחוק
ולא יכולה לחדול
לאהוב את מי שהפסיק
לאהוב אותך
זה כל כך
רע
את שחורה כולך הלילה
את נופלת לרגליו
ומבקשת שיאהב אותך
עכשיו
ואז הוא מסתובב לו
ודורך בתוך שלולית
ומעיף עלייך מים
ובוץ
ואת כל כך קטנה
לרגליו... |
|
|
"תגמור כמו
שאתה, כמו
שהיית..."
הועד המתרגם
מתפעל מהסובלנות
של מר קוביין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.