הכל אצלי נהיה כבר מסובך,
אז מפנה מקום להזייה,
מתבלבלת, מטמוטטת ומתאבדת.
מרגישה את הדופק אך הוא נעלם,
בורח ממני.

בגוף חלש ברחתי אל הלילה,
את חייכת אלי,
אני נפלתי עמוק לתוך עינייך.
הייתי באויר לא הרגשתי אדמה.
והירח לא ימאס עליי לעולם,
גורם לי לשכוח את עצמי.
תשמרי אותו בשבילנו,
כי הלילה הזה חזק משתינו.

ולפעמים שאני כבר לא נושמת
ורואה את עצמי פחות,
אני בורחת אל הלילה.
ורק החושך יעזור לי להתרוקן ממחשבות
ורק הירח יביט בי וישתוק.

גופי שוב נתקף רעידות,
דקירות של סכינים בורידים,
אבל אני חזקה.
מספיק חזקה כדי להתגעגע אלייך,
מספיק חזקה כדי לצעוק לך שאוהבת אותך.
ושוב לשתוק,
לעצום את העיניים ולחלום שמיים.