בצד הדרך לשומקום
      יושבים.
לאן,אנחנו לא יודעים
מאיפה באנו,כבר שכחנו,
ממול ערבה מאחור הים
שמיים מעל,וחם.
מה עכשיו ? שואלים כולם,
             מה עכשיו?
עכשיו נחים, אני עונה, נחים.
הים כחול והערבה עוד ארוכה
אז עכשיו צריך לנוח.
  ואחר-כך, מה עושים? שוב כולם מקשים.
עכשיו נחים.
עכשיו נחים, כי
עברנו דרך ארוכה,וחלפנו סערות
ויש עוד עבודה רבה וצריך כח לקוות.
ואת הלב יש להבריא
לפני ששוב נמריא.
אז הרבה לנוח
זה הכי חשוב,
כשבצד הדרך לשומקום
הערבה עוד ארוכה
והים כבר מאחור,
יושבים ולא יודעים לאן
ממשיכים מכאן.