אני לא מבין מה רוצים ממני. לאחרונה כל מי שפוגש אותי מסתכל
עליי במעין מבט עורג מרחמים. ומוסר לי מילות ניחום ועידוד, על
היותי רווק ואף נטול בת-זוג קבועה. עכשיו רק כדי שתבינו, אני
כולה בן 23 וגם זה אפילו לא. האם רק לי זה נראה מוזר כל היחס
המשפיל הזה?, אם עליי מסתכלים בייאוש, מה יגידו על חבריי בני
26 ואף 30 הרווקים?, קדיש?!
הטרנד החדש בציבור הדתי זה להתחתן צעיר, עם כל הפיתויים בחוץ,
המשפט "בן 18 לחופה", מעולם לא היה יותר רלוונטי מהיום.
אינטרנט, סקס והעיר וגבעת הרווקות בבר-אילן מזמן הפכו לבור
משחית ומקור הטומאה לנוער-הגבעות לדעת הרב אבינר ושות'. "איפה
השידוכים של פעם", הם מתאוננים?. אז אני לא יודע מה איתכם אבל
טוב לי לבד, לא רוצה להתחתן ואני ממש לא מרגיש מסכן אז תפסיקו
להספיד אותי ולנסות לשדך לי כל בחורה רק בגלל ששנינו פנויים.
ומילא אם אתם מתעקשים, אז למה הדבר החיובי היחיד שאתם אומרים
עליה, הוא שיש לה סוג עור טוב?, תאמינו לי. אם הדבר הטוב היחיד
שמצאו להגיד עליה - זה סוג העור שלה, אל תתפלאו עם תמצאו אתכם
יושבים בעיגולדים או במנזה עם הגרסה הצעירה של הרבנית קוק. אז
ידידות, רעיות, דודות וחברות, לא עכשיו, לא כרגע , אני עוד
עולל, עובר קטן וחמוד תנו לי לגדול לפני שתחזירו אותי לכלוב,
אפילו אם הוא מצופה בזהב.