דן אותו למוות
לאט, כל כך לאט
- כמו סוליה משתפשפת של דוק מרטנס.
כמו לשרוף שערות.
והפנימיות כה נמחקת
כה דלת חשיבות.
מטפטף רעל שקוטל לאט
והכל מתחבר אבל הפוך
רעשי הקיבה ותזוזות משונות.
והוא אוחז בידך
אבל מושך רק בכריות האצבעות.
אפשר לנוס אבל למה ולאן?
ידך מונפת אל על
וריח הדאודורנט מבלבל את המוות
אומר:"אני רק עושה את העבודה שלי"
והכל כואב ודואב ומוגבל
ויש לך שתי אפשרויות
עוברים מבחן טעימה
וכל אחד בוחר את המוות שלך.
אבל תמונות ישנות רק דוהות
אם כי יש תקווה-
תמיד אפשר למחזר.