|
אגל צוף
פרחי עדן
אשים בשפתייך
כמתנת אוהבים
לרגע הנאדר
החובק בכנפיו
את נשימות טהרייך
שפע של צבעים
אותיר בשובלי
גופך
מקדיר נשמתו
ליום האתמול
ברטט קל הנשבר
אל מול
תופי האהבה הנושנה.
בך אפיח
מפרשי ערגה בלאט
אל מול
רוח קרירה מלטפת
גווני פנייך
צופיות לרזי אהובך.
אגל מארובת עינייך
אשא עימי
למזכרת עולם
לבטא את
אשר רצתה נפשי
אהבת נפשך
הנפלאה. |
|
|
על הכיסא ישבתי
וזיכרון לעצמי
כתבתי,
ישבתי ישבתי
וכתבתי בזמן
שלאאימייל
האישור
חיכיתי..
חיכיתי חיכיתי
ומי לא בא?
מיכאל!
אחד מעוצבן
שרוצה שיאשרו לו
כבר את השטויות
שהוא כותב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.