כל החיים האלו מתגמדים לידך...
זה פשוט לא יאמן...
מה שאת עושה לי להרגיש אפשר להשוות למה שכל שאר העולם גורם לי
להרגיש.
כמו שאפשר להשוות בננות לקיפולי נייר...
שניהם קיימים ובזה מסתכם הקשר ביניהם...
כאילו, מה את בכלל?
מין סוג של מלאך?
החיים שלי מתחלקים לרגעים איתך ולאלה שלא...
איך את בכלל עושה את זה?
את לא חייבת להתנהג במקסימות כדי שזה יקרה...
את יכולה להיות מכשפה, ושום דבר לא ישתנה...
זה פשוט קיים במין צורה מסויימת...
אני מפחד לשאול, אבל... האם את... אלוהים?
זה יכול להיות בכלל?
איך את גורמת לי בכלל לשבת פה בשעה כזו ולוותר על כל-כך הרבה
דקות שינה חשובות.
ורק כדי לכתוב את זה....
זה בוער בעצמותיי כנבואות המאוחרות...
את קורנת מתוכי...
הייתי בטוח שסיימתי איתך...
שהכול נגמר...
אני בכלל אמור להיות מאוהב במישהי אחרת...
אבל אני יושב פה וכל מה שזורם לי בגוף זה
מחשבות עלייך ורגשות אלייך וזכרונות ממך וכמיהה אלייך...
מתנגנת מוזיקה עדינה ברקע, ואני מרגיש כל תו ותו כאילו את
נוגעת בי איתו ברכות....
מה אני, על סמים?
אני לא מבין את החיים האלו...
אני אשתגע...
אני אוהב אותך...
אין לי הסבר אחר...