כשאני רוצה ללחוש לך חבצלות
ואת מהסה. שיש דברים שבא עתם ויש שעדיין השעה רחוקה.
אני מתפתל כי הדקות מתקתקות אותי מהר יותר
והשעון אומר לי לאחוז. אני משתוקק.
חבצלות, אני אומר, ושושנים אדומות ועוד מיני
דברים שאבד עליהם הכלח אך הם נכונים מאוד.
אף אני נכון, נכון והותר, ובכל זאת שיש להמתין
בשילוב שפתיים בכיווץ לשונות שלא ישתחררו אותן אמירות.
ממהרות, ממהירות,
ממאירות.
כשהייתי בן שבע אבא עשה לי גינה
ואני הייתי מתגנב עם צינור השקייה,
לא מקשיב לאמא שאמרה
שלכל דבר יש זמן ואסור למהר,
שיש דברים שהם פחות אם הם יותר.
ואני כל כך רציתי שהחבצלת תפרח כבר בשבוע הבא.
קורנת, יפה, לבנה.
היא מעולם לא צמחה. |
