|
אצלנו בבית
שפיות היא אוצר
יש שנאה לא נורמלית
וגם שקט כאן זר
ובבית אין הורים
ונשאר רק זרעם
ששכחו שאחים
בעלי אותו דם
וצמחה לה שנאה
בין אותם האחים
שוב מכה נוראה
שאוכלת ימים
ומתי שוב נזכור
שאנחנו אחים
ומתי שוב נחזור
לזמנים הטובים
יש תקווה שאולי
בימים הקרובים
נחזור אני ואחיי
להיות אוהבים
כי אמרו לפני
וכתבו בספרים
עם ישראל חי
כל ישראל ערבים |
|
|
"בטח שיש לי
אומץ!"
(למינג, מילים
אחרונות)
מוגש בחסות,
בוליביה ושות'. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.