סאן פנגס / תשוקה אחרונה |
שטף את כל חושיי,
אז הרגשתי איך נולדתי מחדש.
קהות חושים תמידית
הפכה צלילות פתאומית,
התוכנית רקמה חיים של ממש.
אז נשרכתי לאורך השביל,
שאל מיטתך אותי הוביל,
כמו פרפר לאור- ללא שליטה.
את שכבת שם בשקט,
ואני רק בערך
נישקתי אותך נשיקה.
וינקתי ממך
את כל נשמתך,
באותה נשיקה מתוקה.
ושתיתי ממך
את כל דמך,
והותרתי אותך חלולה.
ללא רוח חיים,
ללא כל תקווה,
ללא אהבה.
עם חיוך על השפתיים,
עם תמימות בעיניים-
את, עלמתי השובה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|