|
והנה אני עומדת
בפרשת דרכים
קשה מתמיד
שמיים מחשיכים
ונדמה שחייבים
להכריע
עכשיו
או לעולם לא.
נראה שהסוף
קרב,
אך הכל מתערער
וכלום לא מספיק.
אבנים מתגלגלות
לרגליי
ואיני יודעת לאיזה כיוון ללכת.
הן כמו מפצירות בי
לטעות,
אוספות אותי לתוכן
סוקלות אותי
עם רדת הלילה.
נדמה שחייבים
להכריע
עכשיו
או לעולם לא.
17.1 |
|
|
אם אני אבוא
לערב במה,
אתם מבטיחים לא
להפשיט אותי,
להלביש אותי
בתחתונים של
צועני זקן, לגלח
את שיער גופי,
לסמם אותי
ולזרוק אותי
לכלוב של
הקיפודים בספארי
ברמת גן?
אביה האיום
וחששותיו
האישים.
(אם זה קרה
לדודו זר זה
יכול לקרות לכל
אחד). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.