והנה אני עומדת
בפרשת דרכים
קשה מתמיד
שמיים מחשיכים
ונדמה שחייבים
להכריע
עכשיו
או לעולם לא.
נראה שהסוף
קרב,
אך הכל מתערער
וכלום לא מספיק.
אבנים מתגלגלות
לרגליי
ואיני יודעת לאיזה כיוון ללכת.
הן כמו מפצירות בי
לטעות,
אוספות אותי לתוכן
סוקלות אותי
עם רדת הלילה.
נדמה שחייבים
להכריע
עכשיו
או לעולם לא.
17.1 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.