|
בקסם שעת דמדומים
נשיפתך מבעירה בשרי
נגיעתך עושה בי קרעים
חושקת להשקיט געגוע.
נכרכת סביב גופך
ללקט טיפות זוהרות
עסיסי קיום תאווה
הנמזגים ללהוט.
מפזזת גופי השופע מתיקות
נוטפים קימורי קצפת ותותים
הנשפכים ממני אליך מצועפים
בלהבות אש תשוקה.
מאבדת עצמי בין זרועותיך
הגוף הוא לך, ולך הנשמה
לך אהבתי, איתך כולי כמו
ציפור במעופה. |
|
|
בקשר לסוגיית
השקל והחצי שקל,
נראה לי שהבנתי
את ההגיון
המסתתר כאן. זה
אומר, אני יכול
להיות קטן
וכסוף, ועדיין
להיות שווה יותר
מהגדולים
והמוזהבים.
(נוי- נוי
בתשובה מוחצת
לגדולים
והמוזהבים
למיניהם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.