אתה יודע שזה מכאיב לי,
ואני בטוחה,
שכואב גם לך.
ואתה, עדיין ממשיך בשלך...
כנראה, בלי כוונה.
מבטים עמוקים, רכים
וחיוכים מתוקים.
אני עומדת מולך ונקרעת לגזרים.
מרגישה איך הלב שלי מתפרק ומתחבר-
רסיסים, רסיסים.
פרפרים של כאב מחלחלים בתוכי;
והגעגועים אליך פשוט הורגים אותי.
ושוב, אוקיינוס של רסיסים ללא גבולות;
משתדלת למנוע את בוא הדמעות,
יושבות שם, חונקות ומחכות... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.