אדם קמאי / בכי לקול שלא שומע |
אני מוצא את עצמי מתהלך בלילות בחדרי בחוסר מרגוע
חושב על טיבו של עולם ועל וטיב האדם
חושב על מילים חושב על משפט
מנסה לחשוב ברור ולאט
כי הזמן נגמר לכולנו בסופו של היום
ואני מגלה שהגיע זמן לישון
מתכסה ומתחיל להרדם
ואז חושב עוד מחשבה
אחת ומקדיש אותה לך
ואת לא יודעת
ולא שומעת
ואני לעולם לא אדע
אם יש לך מחשבה אחת בשבילי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|