|
אני מוצא את עצמי מתהלך בלילות בחדרי בחוסר מרגוע
חושב על טיבו של עולם ועל וטיב האדם
חושב על מילים חושב על משפט
מנסה לחשוב ברור ולאט
כי הזמן נגמר לכולנו בסופו של היום
ואני מגלה שהגיע זמן לישון
מתכסה ומתחיל להרדם
ואז חושב עוד מחשבה
אחת ומקדיש אותה לך
ואת לא יודעת
ולא שומעת
ואני לעולם לא אדע
אם יש לך מחשבה אחת בשבילי |
|
|
פעם, הילד חירבן
גליל שהיה כל-כך
רחב שהוא לא ירד
באסלה. זה לא
שהאסלה נסתמה,
הגליל פשוט לא
ירד.
מה שעשה הילד
הוא לתת לחרא
שלושה ימים
להתפרק ולהתמוסס
במים (תוך שהוא
משתין על החרא
מדי פעם ומוריד
את המים כשלוש
פעמים ביום)
ולאחר מכן החרא
ירד.
מתוך "1001
סיפורי חרא"
מאת הניזר
מטליסמן.
מתוך תת הפרק
"סיפורים שאפשר
ללמוד מהם" בפרק
"הילד הזה הוא
אני". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.