טל בל / מישרי דודי |
אך לא דלת.
פתחי לי את שערי דודיך,
והניחני בהולכי שבי אחריך.
דיברתי איתך ממתקים,
הלוא הנשקפת לי כשחר.
שרת בי כיאה לנאוה,
נגעת בי בשלהבת עיניך בסערה.
הקצתי משנתי מתוך געגועי כלפיך,
דהרתי בכנפי המרום בראותי קוצותיך.
קבלני ברתי, שלמה חמדותי טבולים במישרים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|