New Stage - Go To Main Page


אתן לוחצות אותנו אל מחוץ לגופכן
ולאחר מכן מאמצות
בחיבוק
לעיתים במסמך.
ואנחנו גדלים
רצים מן הרכב אל הגן
לא מדברים עם זרים
עושים שיעורי בית
אומרים תודה
וסליחה סליחה סליחה
על אותו כאב עתיק.
אתן לוחצות אותנו אל גופכן
בחיבוק
לעיתים במסמך
ולאחר מכן משלחות
נשיקה כמו בול
ילד כמו מכתב
הרחק.
לפעמים אנחנו דואר חוזר לשולח
אובדים במחסן
נתחבים חזרה לתיבה
(אולי של גופכן.)
אתן, אתן, אתן, אתן...





17.1.05



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/1/05 13:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'ויס אופספרינג

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה