כשהלילה חולף ובפתח הסתיו עורב
זיכרונך משתלט ודופק שוב בדלת,
אל תוותר, אף לא לרגע חולף
כמו חידה יסתבך במשעול שבדרך.
אין רגע קט שישאיר אותך לבד
ובדמות הצלולה שבראי משתקפת,
עוד יום מתגבר לו לאט , עוד לילה נובט בלט
וענן שחלף מביא חידות לעת ערב.
מסתובב כשיכור בנפש מתחבטת
במדרון שבלב בערום מתפתלת,
בצליל דמות שבצל נשברת
ארוך כגשר לעת שמש ערב.
פריחה מאוחרת תעתועים משבשת
בשדות אהבה ישנה מחמשת,
קשרי הבנה בעסקה חוזים מפרה
שוב מצטער, וטועה כעיוור אל ביתה.
משוטט שבוי לב במערבולת חושינו
אין בי מבט, אין חשש, רק זמנים מחיינו,
העכשיו התנפץ לרסיסים חסרי ערך
אין תקווה שמחר תאיר עוד הדרך.
לקדמותו יתגלגל ויתפזר הערפל
שולח בשארי ליבינו חיצי רעל קודר,
שולט בך הצער, אוחז בכל חדרי גופך
והכפור שצובר שנים רבות בליבך.