אז מה אם אני פסימית?!
אז מה אם אני שונאת את ההורים?!
אז מה אם הפסיכולוגית כבר אבדה תקווה?!
אז מה אם לא הצלחתי במבחן?!
אז מה אם אין לי חברים?!
אז מה אם אני מנפנפת אותם?!
אז מה אם אין לי כוח לכלום?!
אז מה אם כל מה שאני רוצה זה למות?!
אז מה אם אני רוצה רק לראות את הדם שלי?!
אז מה אם אני לא רוצה לעשות כלום בחיים?!
אז מה אם כל מה שאני רוצה זה להתבטל?!
אז מה אם כל מה שאני רוצה זה לכתוב עם שגיאות כתיב?!
אז מה אם אני טיפשה?!
אז מה אם אני לוזרית?!
אז מה אם יש לי סיוטי לילה טראומתיים?!
אז מה אם לאף אחד לא אכפת?!
אז מה אם לי לא אכפת?!
אז מה אם זה לא משנה?!
אז מה אם כלום לא משנה?!
אז מה אם אני רוצה להרוג אותם?!
אז מה אם אין לי אהבה בחיים?!
אז מה אם נמאס לי לחשוב?!
אז מה אם נמאס לי לשנוא?!
אז מה אם נמאס לי לכעוס?!
אז מה אם נמאס לי להיות מדוכאת?!
אז מה אם נמאס לי לחייך?!
אז מה אם נמאס לי להיות צבועה?!
אז מה אם אני לא רוצה אותך?!
אז מה אם אני לא אמצא אותך?!
אז מה אם לא אדע את סוף סיפור חיי?!

אז מה אם לא אגיע אליו...(?!)