חורף לבן / שותקת! |
אך המילים אינן יוצאות מפי.
השקט הזה,
צורב בגרוני.
אני רועדת.
אולי מקור,
אולי מפחד.
אך עמוק בתוכי,
אני צורחת.
לא יכולה לשמור יותר בפנים.
מתפלאת,
שלא רואים לי על הפנים.
איך מביעים כאלו תחושות;
דברים לא ברורים,
וללא הגדרות.
ומה בכלל אני מרגישה?
אני חושבת שאני יודעת.
ומעדיפה לשתוק.
כשאני איתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|