|
טרם מותי נתב זקיף יחדור לחדרי פועם
צללים עמומים ששכחו בי ניתבים לאחד הנורא
כל אחד נץ אוכל בבשרי החי מעכל שיירי מהות
ואתם לי עבר, שם נטעתי בכם שנאתכם אלי
חטאי לעצמי יטמאו בעברי אורח ועצמי לרכיכות
מי שאמר בליבו נאבדה מכאן לכתלי קרח ואש יצוקה
פשט מעליו גמחתו ויעלה עמי באש קרה עד צאת האשם
ומי שאהב לי רקם עור וגידים בעצמו מסיביי העייפים שאינם עוד
אלה יעכלו בבשרו עד כדי טירוף ותשכח בהם האהבה
תרם מותי בבועתי מגואלת ועצמי מלקקת דם אחרים מפצעי
מחכה בעלטה חייכנית ריקה מתוכן ליום שאחרי ההד האחרון
ובזמן שלם תבוא נכונה אחת לקחתני כי,
חור שחור לעולם נושא בעצמו אחריות לזה הלבן
ועל כן. לא קיים עוד. |
|
|
אל תסתכל בקנקן
אלא במלצרית
שמגישה אותו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.