האזרח א' התעורר ביום חופשתו מוקדם משתכנן. דווקא היום החליט
הקבלן שמשפץ את הדירה שממול לשבור את הקירות. בערך חצי שעה
ניסה לחזור לישון, משהתייאש, ניסה לקום, אך הקור הדף אותו
בחזרה אל מתחת למיטה. בזווית העין הבחין א' כי חוברת תשבצים
ישנה מבצבצת לה מתוך ערמת הספרים שעל השידה. כמעט תוך כדי שינה
ניסה א' לפתור מספר הגדרות. הזיכרון כבר אינו מה שהיה.

כמה רעש האנושות העניקה לעולם, חשב א' והריץ במוחו את כל
חובותיו ליומו החופשי. משרד עורך דין, להשאיר טפסים, קניות
לחג, צריך גם בגדים חדשים, כביסה כמובן. וההיא, מה שמה, מהלילה
הקודם, וואוו, להתקשר או לא? אין חלב לקפה, אין מצרכים לארוחת
בוקר. א' החליט כי יאכל בוהוריים בחוץ. איזה סנדוויץ' טוב
לחיזוק המצב רוח.  האינטרנט שוב לא מתחבר. איך קוראים לה
לעזאזל? כתוב בזיכרון הסלולרי.

א' יצא החוצה. קר היום, חורפי. א' אוהב שקר. המשרד נמצא במזא"ה
22. משם לקניון זה עשר דקות הליכה. יש בגלריה שבקניון גם איזה
תערוכה מדוברת, אולי שווה לקפוץ. בתי הקפה של הנחלה מציעים
ארוחות בוקר לא רעות, אבל ממתי יש לי כסף לבזבז 30 שקל על
ארוחת בוקר? הרהר א'. דווקא בא לי סנדוויץ' עם גבינת שמנת
וירקות. רחוב מזא"ה סגור לתנועה, צריך לעקוף. כולם החליטו היום
לשפץ, מה?

קומה שלוש. איזה שם לעורך דין. בי-עזר. אבל מה זה משנה בשבילו
אם הוא גובה שש מאות שקל רק בשביל ששמו יהיה חתום על איזה
חוזה. חוצפה. רק לשאיר הטפסים ולצאת. וי אחד כבר עשינו. הבטן
מקרקרת. א' מחליט שארוחה היא בעדיפות ראשונה ויהי מה. למטה
בקניון יש מקום טוב לסנדוויצ'ים. כנראה שלכל העולם יש היום
חופש כי יש מלא ילדים בחוץ. משפחות שלמות. וכולם עסוקים בהנעת
גלגלי הכלכלה הכושלים, כולם עסוקים בקניות.

גבינת שמנת הולכת נהדר עם רוטב פסטו, בתנאי שזה כמובן עשוי
צנוברים ולא אגוזי פקאן כמו שעושים במסעדות רבות, בהן מנסים
להוזיל את מחירי המנות. קצת חסה ועגבנייה, תענוג לחיך. גם קפה
קון לצ'ה. איפה הימים שבהם היום לא התחיל בלי קפה קון לצ'ה
ומדיאלונה? א' מתבונן בקונים. המשפחה הקטנה (חמש נפשות, כולם
נמוכים) מאוד משעשעת, בהתחלה הם איבדו ילד אחד ("סער? איפה
סער? סער?"), עכשיו הילדה רוצה לחנות צעצועים וההורים רעבים.
הילדה הגדולה נראית מיואשת מהמשפחה שלה. כמו כולם.

עכשיו בגדים. לאזרח א' התחשק להתהדר במכנסי קורדורויי חומים,
עדיפות לדגמ"ח. לא אין לנו דגמ"ח קורדורוי  אומרת הבוטקאית
הנחמדה אבל יש לנו את הדגם הזה, מ ה מ ם !, נכון? א' דווקא לא
מראה התלהבות, אולי במקום אחר. התערוכה המדוברת מזעזעת. בדרך
החוצה, דיילת מכירות מציעה משהו לטעימה, ואחרי הראשים הכרותים
א' רוצה להקיא. תוך כדי היא גם מציינת כי א' מאוד דומה לליאור
מילר. את זה א' עוד לא שמע. כבר אמרו שהוא דומה להרבה אנשים
מפורסמים שהם לא הוא והוא לא הם. אבל ליאור מילר? אולי זה
השיער המאריך... א' ממשיך מספר צעדים. רגע אולי היא ניסתה
להתחיל איתי? כבר מאוחר מדי, צריך להכות בברזל בעודו חם. א',
אמר לעצמו א', אתה חייב להיות יותר ערני.

בדרך החוצה ניסה א' את מזלו בעוד שתי חניות אופנה בחנות
השלישית ידעה כי ד' מיודעת ידועה עובדת, חשב א' כי אפשר אולי
לנצל את כישרונה בתחום הביגוד. ד' לא הייתה, עובדת אחרת מסרה
כי היא כבר לא עובדת פה, אבל הציעה את עזרתה. וגם יידעה את א'
בדבר מבצע חסר תקדים, חתיכת הנחה, רק פראייר לא ינצל כזה מבצע.
א' הוא דווקא פראייר מדופלם, כזה שאפילו קצת גאה בזה. אבל
הפעם הוא מחליט לקנות סריג ירוק, עליונית אדומה ומכנס קורדורוי
חום, הנזק מסתכם בכמה מאות שקלים. לא נורא. מותר לי לפנק את
עצמי פעם בשנה. ועוד איזה הנחה. לפגישה הבאה עם ההיא, כן שמה
ק', יבוא בבגדי המלך החדשים. רק שלא ילכו לתערוכה המזעזעת הזאת
שוב.

חנות כלי כתיבה. צריך מכחול רחב לצבעי מים. רוחב 12 עולה 70
שקל. מה, הם השתגעו? הטלפון רוטט, ג' מתעניין בשלומו של א', א'
מתעניין בשלומו של ג'. לא הם לא יפגשו היום. ג' עובד. מי הייתה
הבחורה שבאת איתה שלשום שואל ג', סתם אחת עונה א', אני עדיין
לא יודע מה אני רוצה ממנה.  לפחות זיינת? שואל ג', א' לא עונה.
רק זה מעניין אותך, אה? שובב שכמותך.

פעילי גרינפיס על המדרכה. יש לך דקה לאיכות סביבה? לא' יש יותר
מדקה לנושאים כאלו. אבל למה ליד הפעיל יש שקית ניילון מזהמת,
את זה א' לא מבין. לפחות תאסוף את הזבל הוא מציין. הפעיל משדל
את א' לתרום למען איכות הסביבה בישראל. א' דווקא מתעניין בנושא
המחזור. א' רוצה לשמוע יותר את השם גרינפיס בחדשות. כן, הוא
יתרום למאבק למען איכות הסביבה. ואולי גם למען איכות השלטון.
אם כולם יהיו כמו א' אולי העולם יהיה טוב יותר. ואז לא יהיו
תערוכות מזעזעות כמו זו שהרגע ראה.

הטלפון שוב רוטט. ק' בצד השני. א' מתעניין בשלומה של ק', ק'
מתעניינת בשלומו של א'. רוצה ללכת לתערוכה המדוברת? היא שואלת,
הרגע הייתי, א' עונה. אבל ישנה תערוכה אחרת שבא לי לראות, הערב
אני לא יכול, סליחה, אולי מחר, מחר היא לא יכולה. אז מחרתיים,
טוב מחרתיים נקבע פגישה.

א' מגיע לדירתו. עדיין רעש, ויש עוד כמה חובות שעוד לא מולאו.
האינטרנט עדיין לא מחובר וטכנאי יגיע רק מחר.


(דצמבר 2004)