היא נשואה כבר יותר משלושים שנה, היא אשת איש שממזמן איננו
בעלה במובן האמיתי של המילה. ואם מדברים על מילים - אין זהו
אמצעי שגור בין השניים; הם בחרו בשתיקה.

לפני כשבע שנים הכירה גבר גרוש באמצעות האינטרנט אשר היה אז
בחיתוליו, ומאז ועד היום הזה - הוא המכונה על-ידה כאהובה. כל
שבוע תשרך רגליה מצפון הארץ עד למרכזה ותשהה עמו יממה או
שתיים, תיזכר שוב שהיא אישה ברמ"ח אבריה, תזכה לקמצוץ של רגשות
שבלעדיהם קשה מאוד לחיות ואז... תשוב אל ביתה, אל השתקן שלידה,
אל ילדיה הבוגרים שאולי מנחשים מהיעדרויותיה את חוסר אושרה
מאביהם, אך הס מלשוחח על-כך... זה לא מכובד.

והנה, אותו אינטרנט אשר הביא לה את אהובה, הוא אותו הגורם
המזמן לתוך חייה משורר אשר מילותיו שובות אותה לאט לאט,  חודש
ועוד חודש... שנה ועוד שנה והיא מתרפקת על יצירותיו ואולי  גם
מפנטזת  שהיא כוכבת שיריו, בעת שמחלקת מצעיה עם אהובה.

לא רחק היום והיא החליטה לעשות מעשה כדי לאחד בין הפנטזיה
והמעשה -  היא פונה אל המשורר ומבקשת להתייחד עמו.  שפר עליה
מזלה  ונעתר המשורר להצעתה  מתוך הספונטניות אשר בדמו טבועה...
זאת כאשר על אהובה דבר לא ידע... רק כאומללה אצל בעלה, הציגה
את עצמה.

טרום- פגישה, החלו המחשבות מתרוצצות בראשה. אם תוגדר אותה
פגישה כ"נפילה" גם פנטזיה להיאחז בה כבר לא תהא קיימת מבחינתה.
אם  תצלח אותה פגישה, מה יקרה ליחסים עם אהובה?  האם תתמכר
כולה - גם בגופה  וביתר שאת, למי שחדר לתוך נפשה במילותיו כבר
ממזמן ? כל-כך הייתה מרוכזת בעצמה שבכלל לא שאלה את עצמה מה
יקרה אם תהא הפגישה מוצלחת מבחינתה, אך החצי השני לא יסבור
כמותה.

אפילו  את מניעיו לאותה פגישה לא חקרה - אבל הייתה בטוחה שאינם
באים מתוך אהבה, שכן בכלל לא הכיר אותה... אפילו לא ידעה אם
הוא פתוח לאהבתה.

רגע האמת הגיע כאשר נפגשו השניים במקום מחסה...  היא נראתה
נבוכה עד מאוד, מנעה את עיניה אליו להפנות, הייתה מרכינה ראשה
או לחלל בוהה... הוא הציע לה כוסית משקה חריף להרגעה והיא
נטלה...
לאט לאט השתחררה; גם ממחשבותיה וגם מבגדיה, גם מלבטיה וגם
מעכבותיה.

גופה התמסר לחלוטין לכל אשר הרעיף עליה בכול ומכול איבריו. גלי
האביונה לא חדלו מלהכות בראשה ולטלטל את גופה עד ש... נפלה
שדודה ופשוט נרדמה. השאירה לבדה במיטתו כמו אותו דף עליו נכתבה
יצירתו.  מבחינתו, אפילו אם היצירה מושלמת, צריך כבר לחשוב על
זו המעותדת... זו אשר לא יוכל לתאר במילים, זו אשר תהא גבוהה
מעל המילים.

כאשר התעוררה אל בוקר חדש, בלי מאהב חדש, נראתה ונשמעה כמו
באותו רגע ראשוני של פגישתם - עיניים שאינן מביטות, ראש מורכן,
ספק מכרסם - כל אותם מאפיינים של ייסורי מצפון או/ו חרטה. רק
עתה טרחה להתוודות על יחסיה האחרים במשך שבע שנים...  ועדיין
היה קשה לה להסביר, לו ולעצמה, מה הביאה מלכתחילה לאותה פגישה.

הוא ליווה אותה לדרכה... נפרדו ללא  נשיקה, ללא הבטחה  מתוך
ידיעה שמה שהיה - היה.

כך לפחות אפשר היה לסבור עד אותו רגע שקיבל ממנה את מכתבה
הראשון, שמאז נהיה אוגדן של ממש, ואף כי לא הגיב למכתביה - היא
המשיכה והמשיכה בחשיפת רגשותיה...

"יושבת מול יצירתך כעת והדמעות הזולגות כרגע הן של עצב. לא
אותה דמעת שמחה והתרגשות של  הבוקר ההוא, לא המתח שהרגשתי כאשר
שמעתי לראשונה את הקול שלך... לא המבוכה שהרגשתי כשראיתיך
לראשונה. לא המבוכה הנעימה של המגע שלך אשר חשתי בכל גופי
שאליך התמכר. כעת אלו מילים אחרות, מילות כמיהה למשהו מוכר,
כמיהה לרצות אותך שוב... כמיהה להרגיש את הנועם.

לא כותבת מכתבים כאלה לאיש דרך המחשב, גם לא ל... אבל  חשה כעת
את עוצמת התמכרותי אליך ומפחדת מעצמי. אני רוצה אליך, אני
חייבת שיר קטן שלך, מילה ממך אליי שתיכנס להודעת טקסט מטעמך,
שלך אלי...  אפילו שלא תרשה לי לענות לך רק שאתה תדבר... שתהיה
לי... שאוכל לשמור לי אותך.
שתהיה אתה לי, ואתה - רק שמור על עצמך בשבילי... בבקשה! אני
רוצה להרגיש אותך שוב... גם אם קיווית לפגוש בחורה אחרת התואמת
לטעמך, עם כל הנתונים שאתה אוהב... אתה יודע, לא כולנו מושלמים
חיצונית, אבל הלב, בתוך הלב... אני מרגישה בשלמות לחכות ולרצות
אותך  אף יותר מאשר לפני פגישתנו.
הריח שלך עוד עליי, לא עוזב... כבר התקלחתי והתקלחתי ולא
עוזב... אולי כי צריך שכך יהיה ואולי על- מנת להענישני... אף
כי לא מרגישה כחוטאת במאומה. כבר כתבתי לך על המאגיות של
מגעך... לא אשכח אותך  גם אם לא תרצה עוד בנו יחדיו אפילו לפעם
אחת קטנה...
אולי לא כתבו אליך ככה בעבר, אבל אני בהחלט מרגישה שחייבת אותך
לעוד נגיעה אחת רכה... עם כל עוצמת המגע שלך... הריח שלנו,
שהתערבב, אינו מרפה ממני, אני לא מצליחה להירדם... ליטפתי את
הכרית כל הלילה ודמיינתי שאתה ישן לידי ואתי... רציתי אותך...
רוצה גם עכשיו... ארצה גם מחר - עוד נגיעה אחת רכה.
רציתי חופש מהעבודה כדי לזכות בשלווה והנה קבלתי אותך בדמות
געגוע אדיר אל הבלתי-נודע: געגוע מסוג אחר... געגוע לליטוף
שלך, לנגיעה, למגע... לכל מה שהרגשתי, התרגשתי וחוויתי אתך...
געגוע.
קשה לחזור לעצמי... רוצה רק  אליך. גם אם בדיבורך  ניסית
להוכיח אותי על טעותי ועל התנהגותך במקרה שכזה - אני לא מכה על
חטא. אתה צודק,  אבל קרה מה שקרה...ועכשיו אין לי אותך... אולי
גם אינך רוצה  ולא תרצה אשת חטאים שכזו - אשה סוררת.
אבל  את זיכרונותיי ממך יש לי! אני נזכרת איך נראית כשהיה
נעים... מחייך כזה. כובש או נכבש? אני מתגעגעת אליך... וזה כבר
נתון לאמונך בלבד. מתגעגעת אליך... כמו אז... כמו היום...
מתגעגעת אליך... ואלו לא געגועים של בת 16.
אני קוראת אותך בשיריך, מרגישה אותך מתוך המילים... זה ממש אתה
מאחורי המילים. אשתמש במילה השגורה בפיך - אני כמהה אליך!
שתהיה שלי ורק שלי וזאת הסיבה מדוע סרבתי לקבל ממך את ספר
סיפורי האהבה והסקס שלך... משהו קרה לי אחרי שהייתי אתך...
הרגשתי משהו אחר שהוא יותר מהתמכרות... הרגשתי שאתה כאן
אצלי... בתוך נשמתי ומכיוון שאתה לא יכול להיעלם לי, לפחות מן
המסך, אז תדע שתישאר עמי לתמיד וזוהי האמת לאמיתה, כמה תמוה
שזה יישמע... אז תן לי את כולך!"

ומה ישיב לה זה שהתמכרות כזאת לא חווה?

12/01/05