צעד אחר צעד
כרוח בשקט בשקט
עם הנר ביד
בתוך השער עוברת
והכל מסביב עלטה
ובאמצע יש טירה
בה דממה שקטה
ברקע ניגון שירה
שאותה כאילו מוביל
ומושך בה בחוזקה
אוחז ללכת בשביל
שבסופו מחכה שתיקה
ומול דלת מעץ
אשר מפחידה באמת
בצידה מפתח נוצץ
שגם בשכל שולט
בכותל משני הצדדים
תלויים לפידי אפילה
על הנר יוקדים
אך חזק כתפילה
הוא לא יוותר
שוב ממשיכה להתקדם
אסור לה להיעצר
כל עוד פועם
בגופה בפנים הלב
בחוץ לא חשוב
אסור אחור להסתובב
אין לאן לשוב
חדר בתוך חדר
צריך רמזים לאסוף
מסלול הדרך בסדר
רק מתי הסוף?
וכאילו בא פתאום
הוא נראה לעין
נר קטן בחלון
נמצא אבל מאין?
תירוצים כל מיני
אולי מישהו שעבר?
היה פה לפני
או אפילו גר
מצמידה את הפתילות
מה היא מדליקה?
מה עתיד להיות?
מה תגדל האבוקה?
קטן הוא הפתיל
אך ממנו בוקע
מין אור אציל
להגדיר איני יודע
והחדר הפך ללהבה
ואחריו גם הפרוזדור
מאש של אהבה
מתמלא הכל באור
ומהר כאילו חרש
השתנתה כל הטירה
כקסם נהפכה לשמש
בחזקה לעולם מאירה
נוצר יקום חדש
אשר בו לחושך
כבר אין ממש
וגם לא צורך
כיסופים למה שהיה
יותר אינם קיימים
הלא תהיה ראיה
של שחור לעולמים?
ומכסא מלכותה שבעמוק
קמה לה הנשמה
כמנועה מלשתוק
היא זועקת בעצמה
מה קורה בפנים?
מישהו צריך לומר
למרות ששנינו יודעים
זה לא אותו דבר.