הזדמן לי יום אחד לרכב על גב חד קרן שחור.
כן, יש חיה כזו. בטח את מכירה את חדי הקרן הלבנים, אלו
שמופיעים באגדות ישנות על נסיכים קסומות ומכשפים מרושעים. תמיד
רציתי לגור בתוך אגדה כזו, ואפילו בתור תפקיד שולי, כוכב אורח,
כזה שאומר משפט אחד בכל האגדה ונעלם בין המילים והדפים.
את ברוך, חד הקרן השחור, פגשתי כשחזרתי מבילוי לילי עם כמה
חברות קרובות. הוא עמד בכניסה לבית שלי ועשה את עצמו עסוק
בלעיסת טבק. אני זוכרת שתהיתי איזה מוזר זה, חד קרן שחור שלועס
טבק. ניגשתי למדרגות והתחלתי לטפס, הוא פנה אלי ואמר שחיכה לי.
עצרתי ובשילוב של הפתעה ופחד שאלתי מה הוא רוצה. ברוך לא היסס
ואמר בהחלטיות שהוא מחכה לי כבר כמה לילות. מסתבר שהוא נוהג
לבלות במועדון הקבוע של חברותיי ושלי והוא ראה אותנו שם כמה
פעמים.

רק אחרי שתקרבתי אליו קצת הבחנתי בתלתלים השחורים שעל חזהו.
הבוהק שסינוור את עיניי מרחוק התברר כשרשרת מוזהבת כשבסופה
תליון נכבד. אם לומר את האמת, שפשפתי את העיניים וניסיתי
להתעורר, הייתי בטוחה שאני חולמת או שהסיגרייה של תחילת הערב
התחילה להשפיע, ארבע שעות לאחר השאיפה. מוזר. בכל מקרה אמרתי
לעצמי שלא כל יום רואים חד קרן שחור ובטח שלא מדברים איתו. אז
זרמתי.

ברוך סיפר לי שהוא בא מאגדה מזרח-אירופאית, ושיש לו שלושה
ילדים שנשארו שם והוא שולח להם כסף, חלק מהמשכורת שלו. הוא גר
בקרוואן באחד מאתרי הבנייה באיזור גוש דן, מוצא תוספי מזון
בפחי אשפה וישן על שמיכה מרופטת. לא תיארתי לעצמי שחד קרן,
יצור מופלא וקסום, יכול לחיות חיים שכאלה. ברוך לא התלונן, הוא
רק חייך וחשף שיניים לבנות, מושלמות ואמר בקול עדין, יחסית לחד
קרן שחור מאגדה מזרח-אירופאית, "רוצה לבוא לסיבוב?".

תיארתי לעצמי שהסיגריה השפיעה עליי קשה. פעם ראשונה שאני הוזה
על חדי קרן מאגדות. בשאר הניסיונות שלי עם סיגריות דומות,
הייתי מוצאת את עצמי בשדות פרחים לבנים, נושמת אוויר הרים
ושותה טרופית ענבים דרך קשית כחולה. הזיה טיפוסית. אני לא
יודעת מאיפה היא הביאה את הסיגריה הזו, החברה שלי, היא רק טרחה
לומר לי שאני לא אתאכזב. "נחיה ונראה" אמרתי לה, וניפחתי את
ריאותיי בשאיפה עמוקה, כמו שהייתי נוהגת לשאוף את צווארו של
החבר שלי לשעבר.

ברוך ואני יצאנו לסיבוב, יותר נכון יצאנו לרכב. הוא הרכיב אותי
על הגב המבריק שלו והחל לצעוד באיטיות תוך שאנחנו משוחחים על
הא ועל דא. באיזה שהוא שלב הפסקנו לדבר, ברוך התחיל לדהור,
הרעמה שלו מתנופפת ומכה בפניי כבמעין ליטוף עדין ורך. רוח חצות
קרירה ייבשה את עיניי כך שהייתי צריכה למצמץ די הרבה. הגענו
לאיזה שדה מוזר, באופק ראיתי שערות סבתא תלויים על מספר שמשות
ושמיים ורודים. ירדתי מגבו של ברוך וכפות רגליי טבעו בחול צהוב
וחמים. השמיים התחילו לרקוד פתאום.

השמיים המשיכו לרקוד גם בבוקר, כשהתעוררתי, אבל במקום טראנס
פרוע הם רקדו ריקודים סאלוניים, טנגו, ואלס, צ'ה צ'ה. הכל היה
עדיין מטושטש, אבל הייתי בטוחה שאיכשהו ברוך החזיר אותי הביתה.
שלחתי רגליים מתחת לשמיכה הדקה כדי למתוח את הגוף ונתקלתי ברגל
שעירה שלא היתה שייכת למיטה שלי. אני זוכרת שחשבתי שאולי אני
עוד ישנה, או עדיין הוזה וניסיתי לשכנע את עצמי להמשיך לישון.
הסתובבתי שמאלה ועצמתי את עיניי כשהרגשתי משהו מהלך על גבי.

ברוך החזיר אותי הביתה וגם נשאר לישון. אני לא בטוחה מה עשינו
או איך עשינו. נפרדנו בבוקר כמו חברים טובים והבטחנו שנפגש שוב
לאיזו דהרה לילית.לא ראיתי אותו יותר למרות הרצון הטוב. שבוע
לאחר מכן עוד חשבתי שהכל היה הזיה מוזרה מהחומר הלא ברור שהיה
בסיגריה. הבטחתי לעצמי שאני לא נוגעת בחרא הזה יותר, למרות
שרציתי לנסות ולראות אולי אני שוב אפגוש את החד קרן השחור שלי.
בסופו של דבר שכנעתי את עצמי שברוך היה פרי דמיוני המעוות והכל
היה איזו שהיא גחמה מינית כמו שלמדתי בשיעוריי פרויד. נתתי לזה
לעבור.

באוגוסט, יום שלישי אני חושבת שזה היה, פתחתי את ידיעות
אחרונות כמו כל בוקר. הכנתי לי נס קפה חם, בדגש על החם וישבתי
במרפסת. בין הכתבה על מכירת נשים לצרכי מין לבין פיגוע הירי
בכביש המנהרות, נכתב באותיות קטנות כאילו לא חשובות, שבשבילי
היו כקידוש לבנה "גופת חד קרן שחור נמצאה בקרוואן".
לא חשבתי שזה נכון. אולי חברות שלי מנסות לשגע אותי לאחר
שסיפרתי להם על ברוך. בכל מקרה החלטתי ללכת להלוויה לראות אם
זה נכון.
זה היה נכון. ההלוויה היתה בכנסיה עם ארון פתוח. ניגשתי לארון
לאחר טור ארוך של חדי קרן שחורים וכמה דודות לבנות. התקרבתי
בהיסוס מהול בחשדנות, הנחתי פרח בין רגליו הקידמיות ופניתי
ללכת, כשברוך פתח עיניו וקרץ לי.

"אני חושבת שאני אגדיל לך את המינון. אני רושמת לך גם הרבה
מנוחה, אל תתאמצי יותר מדי, תנוחי!".
היא יצאה מהחדר וסגרה אחריה את דלת הברזל הכבדה. אחרי שבוע
העביר אותי לחדר מרופד. זה נורא נחמד אפשר לישון על הקירות.
אחרי שבועיים ברוך חזר, אבל המשטרה תפסה אותו. האשימו אותו
בהתעללות מינית ולא ראיתי אותו יותר. חבל. דווקא היה נחמד
איתו.