מונה גולד / כציפור בלי בית |
בגן הוורדים רוח קרירה
את שיער ראשי החליקה,
ואני ישבתי וחיכיתי
כשהשמש בלבי;
שקועה בחלומות הייתי...
עדיין חושבת על אהבתי-
כאילו הייתי ילדה,
אף כי כציפור בלי בית
כבר אין בי מנגינה;
אני כציפור בשמיים
אך מתחתיי-
הכל נדם ונעצר במקום...
11/07/03
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|