|
בגן הוורדים רוח קרירה
את שיער ראשי החליקה,
ואני ישבתי וחיכיתי
כשהשמש בלבי;
שקועה בחלומות הייתי...
עדיין חושבת על אהבתי-
כאילו הייתי ילדה,
אף כי כציפור בלי בית
כבר אין בי מנגינה;
אני כציפור בשמיים
אך מתחתיי-
הכל נדם ונעצר במקום...
11/07/03 |
|
|
בהתחלה הייתי
בטוחה שהכל
עבודה בעיניים,
שצוחקים עליי,
אבל זה באמת
נכון!! ברגע
שאתה מתחיל אין
דרך חזרה... אתה
לא יכול
להפסיק.
אחת שהתמכרה מהר
מדי לכתיבת
סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.