"כולנו נפולת של נמושות"
כמה שהמשפט הזה נכון
במיוחד לגביי
כי בחרתי לא להתמודד כי ברחתי
אני בורחת.
אני הפסולת של הזבל
זה הכי כואב להיות,
אבל אני לא יכולה לבחור בשום דבר אחר
בוחרת לברוח. מצחיק כמה שהמילים האלו דומות נכון?
מצחיק כל כך שאפשר פשוט לקפוץ מהחלון.
אני אוהבת את כולכם אבל לא אכפת לי מספיק בשביל להישאר
אני שונאת את השאר אבל אין לי כוח להילחם למען ההיכחדות שלהם
אז אני עוזבת.
אני נפולת של הנמושה שאנחנו קוראים לה החברה המודרנית
הכל נקבר איתי, כל החלומות והתקוות שהיו לי
מתמוססים לאדמה ולתכריכים
ודאי ברגעים אלו ממש.
לא כואב לי לחשוב על זה.
זה מכתב פרידה אם לא הבנתם עד עכשיו
אז בעצם רק משפט אחד נותר לי להגיד

Take even death with a smile just like me.

ואני מחייכת כל הדרך מטה