ששת שצ / שיר חורף |
עצים עומדים מבוישים
קליפתם נסדקת
עירום.
הים סוער וגועש
כמו הלמות הלב
הרוח נושבת
בשריקה מיבבת,
הרוח שלי
אט אט דועכת.
גשם ניתך על רעפים אדומים
קולות מרזבים
זרם הדמעות.
שומע שירים וחושב
ידעו להתאים לי מילים.
אבדו לי החופים
ואין עץ להישען עליו
לחלוק חווית וסיפורים.
חלפו ריגושים
כעת רק הרוחות
מחוללות סערות
חורף בחוץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|