אני חושבת שאני עדיין זוכרת את טעם שפתיו על שפתיי(או נדמה לי)

זה היה יום שבת בצהריים, קר מן הרגיל, הכל היה מעונן מן הרגיל,
והרי הכרמל היו מכוסים לגמרי בערפל סמיך, כאילו נראה שלא ניתן
לחדור דרכו. באתי לביקור אצל סבתי, אני זוכרת את הפעם הראשונה
שראיתי אותו: הוא היה בן 17,בעל עיניים ירוקות שצורתן כשקד,
וחיוך שטני כזה, כאילו, לא שטני, אלא יותר זדוני מאשר שטני.
אתם מצפים בטח שאני אגיד שהוא נראה חסון ושזוף, אחד כזה שהמכון
כושר אצלו בנימים, ושכל ערב שישי ושבת הוא יוצא למועדונים הכי
שווים בחיפה והקריות, והוא פוגש שם "כווווווסיוווווווות!!" אז
לא..ממש לא! הוא היה גבוה ממני ב-12 ס"מ(שזה ממש , אבל ממש לא
נחשב גבוה יחסית אליי:), היה לו גוף סביר, ושיערו היה
קצוץ,קצוץ, כמעט קרחת מושלמת! קראו לו יונתן, יונתן אברמוביץ'!
בכבודו ובעצמו! והוא היה לקראת סיום י"ב ואני, בזמנו, רק
התחלתי את י' ! ראיתי אותו תמיד במצב של שטיפת המכונית של
הוריו, הוא כאמור היה ללא חולצה, ומיוזע כולו. אני זוכרת גם את
הבנות שגרו באותה שכונה של סבתי, הן כל כך רצו אותו וחשקו בו,
אבל לא, הוא שיחק את ה"hard to get", את ה"אדיש" הזה, המרחף,
שלא שם זין על אף אחד ועל שום דבר(חוץ מאלה שהוא באמת אוהב
ומעריך), אבל אני זוכרת במיוחד שהייתה אחת, ממש משוגעת אחריו,
קראו לה הגר.
היא כל הזמן קרקרה סביבו, אך לעולם לא נתנה לו סימן שהיא באמת,
אבל באמת, אוהבת אותו ורוצה בו.
עד שיום אחד, הגר החליטה שזהו, יונתן לא יחכה לה עוד הרבה זמן,
ואם היא רוצה אותו באמת, אז היא צריכה לעשות משהו לגבי זה!
ביום חמישי בערב, דפקה הגר על דלת ביתו של יונתן, יונתן היה
מופתע:
"היי יוני!"
"היי הגר" (הוא שנא את הקיצור יוני, הוא הבטיח לעצמו שאלה
שיקראו לו ככה, ישלמו!)
"צ'מע, צ'מעתי שיש מסיבה פ-י-צ-ו-ץ בחוף לבנון, בא לך
לבוא....איתי?"
"אמממ,אממממ" יונתן לא ידע מה לענות. הוא לעולם לא חשק בהגר,
גם בגלל קרקוריה הבלתי נשנים וגם בגלל עצם העובדה שקראה לו
בשםקיצור השנוא עליו כל כך.
"אני, אני לא יכול מצטער! קבעתי כבר משהו עם.... עם...דקלה! כן
אני נוסע לאנשהו עם דקלה..סורי..!" אם עוד לא הבנתם אז אני
דקלה..כן!
בחיים לא חשבתי שיונתן אברמוביץ' בכלל יזכיר את שמי בתוך אחד
מן המשפטים המיותרים והמועטים שבכלל יוצאים לו מהפה!
הגר הייתה המומה! היא לא ידעה איך להגיב...
"טוב...ביי..תנהנה לך עם...מה שמה..."
"דקלה!"
"כן! דקלה"
סבתא שלי הכינה לי סלט ירקות, כמו שאני אוהבת, לא חתוך דק דק
מדיי! שלא ייתקע בין השיניים! היא החלה לספר לי על איך שסבא
מרגיש, ואיך דודה שלי אימי, שבארה"ב, מתמודד עם מחלת האלצהיימר
הקשה שבה לקה..עד שלפתע, נשמעה דפיקה חלושה בדלת..
פתחתי אותה: זה היה יונתן, ניכר עפ"י לבושו, כי לא תכנן לבוא
לבית סבתי, כי היה נמהר לצאת מביתו ולהגיד לי את הבשורה
שבפיו:
"היי דקלה, מה המצב?"
"סבבה" עניתי,"איך אצלך?"
"הכל טוב"
"תקשיבי, דקלה, אני צריך ממך טובה קטנה.."
"כן?" הייתי המומה לגמרי!
"תקשיבי, תרצי לנסוע איתי לאנשהו?"
"מה ז"א לאנשהו? לאן בדיוק ולאיזו מטרה?"
"אמממ, סתם..אתה יכולה שנייה לצאת איתי החוצה?" יונתן כנראה שם
לב שסבתי לוטשת בו את עיניה הכחולות, הקרות, ולכן רצה לצאת
החוצה..לכפור..
"כן, אני מקשיבה..."
"תראי, אממ, איך אני אגיד את זה...? בא לך... אממ, לצאת איתי
ל...לסרט או משהו?"
"אממ סבבה! למה לא? מתי ואיפה?"לא יודעת איך הסכמתי, אבל פשוט
יצאו לי ככה המילים מהפה... בלי ששמתי לב..
"אני אאסוף אותך מחר ב7 ורבע..אוקיי? ביי!"
"יונתן! רגע! איזה סרט?"
"את תבחרי כבר..אני חייב לזוז..ביי!"
אני נשארתי לעמוד שם, בחנייה של סבתי וסבי...עד שסבתי קראה לי
לבוא לאכול.
הוא דייק בול בזמן,הוא לבש מכנסי ג'ינס כחולים משופשפים, חולצה
לבנה צמודה, והדיף ממנו ריח נהדר של אפטרשייב שפשוט שיכר
אותי!
"את נראית נהדר"
"תודה! גם אתה נראה ומריח לא רע בכלל!"
"אז יאללה? זזנו?"
"כן בטח!"
אחרי הסרט עצרנו באיזה בית קפה. הוא הזמין לעצמו קפה ואני
מילקשייק וניל(הטעם האהוב עליי:).
"נו, אז נהנית?"
"כן בטח, אחלה סרט...רק שאלה קטנה?"
"כן מה?"
"מקודם, שבאת לבית של סבתא שלי, ציינת את  היציאה שלנו בתור
טובה..למה?"
"אמממ...סיפור ארוך.." הוא השיב לי עם חיוך צחור שיניים.
"יש לי זמן!"
"מה דעתך על פעם אחרת?"
"אוקיי.." נכנעתי לו...
הוא החזיר אותי לבית סבתי בחצות..
"נהניתי נורא!"
"גם אני " השבתי לו
"אני אתקשר אלייך מחר? דרך אגב, מתי את חוזרת לבית שלך?"
"נראה לי שמחרתיים...למה?"
"סתם.רציתי לדעת.."
"טוב..אז לילה טוב"
"לילה טוב"
למחרת בבוקר, השקיתי אצל סבתי בגינה, פתאום אני שומעת קול קורא
לי..
"דקלההההההההה דקלהההההההה!"
" יונתן!!!!!מה אתה עושה פה?" הייתי עוד חצי ישנונית...
"בואי ניסע לחוף..."
"עכשיו?? אבל קר עדיין נורא!" ( כאמור,זה היה חורף, אך עברה
עונת הגשמים)
"נו.........מה איכפת לך?? מזה בא לי.פליז????"
"טוב...שנייה..אני הולכת להתלבש...תהיה פה עוד ..רבע שעה?"
"מעולה!!!!"
ההמשך בקרוב....