ביום ג' הקרוב,
בשעה 17:30 בדיוק
תגיע לביתי ברחוב אמנון ותמר
וצלצל באינטרקום.
באותו זמן, אסגור מאחורי את דלת האמבטיה
ואכנס לחדר אפוף האדים
שחיממתי מראש.
הסכין, תהיה כבר מוכנה על יד הכיור
ולידה מספר יריעות בד מסודרות בשורה ישרה.
זרם המים יהיה רועש במיוחד.
לאט לאט, אפשוט את חולצתי ואביט בגופי השלם בפעם האחרונה.
אשמע צלצול מלמטה,
לא אפתח.
רגל ראשונה תטבול במים הרותחים
ולאחר דקה או שתיים
השנייה תצטרף.
בבואתי במראה תחייך אלי חיוך מרוצה ואז
בתנועה מהירה אכנע למים הרותחים ואצלול פנימה.
יהיה חם מאוד
כמעט בלתי נסבל.
ישמע צלצול שני,
עדיין לא.
בתגובה אטה את גופי לכיוון הכיור ואמשוך אלי את הסכין.
זרוע שמאל מושטת קדימה.
לאחר חישוב קל, אניח את קצה הסכין על הוריד הבולט ביותר,
ובתנועה חדה אבצע את בשרי לשני פלחים יפים.
אפלוט אנקה קלה.
צלצול שלישי
רביעי.
לאחר הצלצול החמישי תבין שמשהו לא בסדר ותנסה בכל כוחך להיזכר
בקוד הכניסה.
תתאמץ.
מאוד.
תנסה הרבה פעמים.
באחת מהן,
תצליח.
דרך החלון אשמע שנכנסת,
ואמהר לבחור את המקום הבא בו אתנקם בעורי.
לאחר הרהור קצר, אמשוך בתנועה מהירה את הסכין על ירך ימין.
האמבט יתמלא ענני דם.
אל תחכה למעלית, רוץ אלי במדרגות.
הסכין כבר תהיה מכוונת לאזור מפתח הלב.
אתחיל להגיד לעצמי מילות פרידה אחרונות.
כשתגיע, צלצל בפעמון,
פעם אחת.
כשתראה שאני לא עונה, פתח את הדלת.
רוץ לאמבטיה.
תקרא לי  "אגי אגי"
"פתחי את הדלת!"
תנסה לפתוח אותה בכוח, תבעט בה.
לבסוף היא תפתח.
הסתכל בי במבט חרד, חכה כמה שניות
ורוץ להוציא אותי מן המים.
אני לא אגיד כלום, רק אבכה קצת.
נגב את דמעותיי  ותגיד משהו כמו "מה עשית לעצמך..."
חבק אותי  חזק.
תבכה יחד איתי.
לאחר שנרגע קצת, תסתכל לי בעיניים
ותגיד לי "אני לעולם לא יעזוב אותך",
זה יהיה מאוד מרגש.



(אבל אל תאחר).