אין תחושה בגפיים, אני משותקת.
חשבתי שאני חסינה לכאב, אך מאז שגרמתי לו ללכת...
...כל לילה אמות אלף מיתות
בתקווה מתייפחת לא לחזות באור היום
...מאסתי בשמש, מאסתי בכוכבים, מאסתי בעצמי, מאסתי בשירים
החורף כמו מתחרה בי ובדמעותי
וכמדומני, הגיעו מים עד נפש...
הזכרונות מסרקים את הבשר והאזניים נחרשו לצלילים מתוקים-מרים:
ריבת בצל, ותפילות אשכבה.
ושום דבר לא מסתדר לי,
גם לא השיר הזה...
ועכשיו, כשאתה יודע טעם לילותי- תשוב? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.