גיל גרינברג / חצות |
מעיר בי את כל הצללים
ברחתי אליה
יש בני אדם חשבתי מעבר
לצללים
גם שם וגם כאן
זרע ודמעות כולם רוצים לשפוך
אבל חיכיתי לבואך
איך לא רציתי
שכל הכוח שיש לי
יהפוך לשטן של זימה
רציתי
שתעשי משהו עם האהבה שלי אבל
עכשיו מאוחר
עוד מעט אכבה את האור ואחלום עליך
ורק הצללים הנוראים איזה מזל
יישארו בגיהינום הקטן הזה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|