שלום לכם
אני יניב שעלן בן 28 מתגורר בת"א ורציתי לשתף אותכם בנקודת מבט
שונה על החיים חלק מכם יסכימו איתי, חלק מכם יגידו שנדפקתי קצת
עם השנים ואני מדבר שטויות וחלק אולי דעתו תהיה חצויה בנושא,
אבל רבותי, היום אני עושה את זה, היום אני אנסה לבטא את
רגשותיי העזים על דף נייר וכל זאת בשבילכם. טוב אולי קצת גם
בשבילי אבל מה זה משנה העיקר שנהנה ביחד אז יאללה אפשר להתחיל.

כמה מכם דפקו את הטיול של החיים שלהם אחרי הצבא כמה מכם עשו
סמים בטיול שלהם (ואם אתם פה איתי אז סימן שהכל בסדר איתכם וזה
מה שחשוב) כמה מכם עדיין מרגישים שזה קצת נעלם להם אבל אחרי
איזה גוינט טוב ניזכרים - ברגעים הכל כך קסומים שהיינו עדיין
מכונות אדם מצוחצחות ונקיות ממחשבות גדולות על החיים פשוט
רצינו לראות הכל ורוד, כן גם אני הייתי פעם מכונה כזאת, אני
עדיין זוכר את הרגע בו השתחררתי מהצבא ממש מכונה מושלמת מכונת
אדם פטריוטית ומלאת שמחת חיים, כן אני עוד זוכר איך עמדתי בפתח
המטוס הגדול של אל על טיסה 7481 להודו אם אני זוכר נכון, ומאז
זה קרה שיחררתי כמה ברגים תיכנתתי כמה דברים מחדש שיניתי כמה
מספרים בתוכנה שקיימת אצלי - והנה היום אני מכונת אדם שונה
לגמרי מכול המכונות האחרות, כן אני מכונה קצת משונה מאלה
הדפוקות האלה, אולי בכלל צריך לשים אותי עם כול המכונות
המוזרות שקיימות היום בשוק כן יש להם אפילו בתים משלהם למכונות
האלה אבל אתם יודעים מה, כל עוד אני פה בת"א אז מה אכפת לי כי
כאן אפשר קצת אחרת קצת לא רגיל נקרא לזה ממש לא כמו כל אותם
מכונות שקיימות היום בארצנו הקטנה והאהובה, מה לעשות, לתקן לא
נראה לי, להפך אולי נזיז עוד איזה בורג ונראה מה יקרה אבל אתם
יודעים מה - אני דווקא שמח מכל המצב הזה ונראה לי שיש שם עוד
כמה בחוץ כמוני אז אני די רגוע.
טוב אז נחזור להודו, עליתי למטוס עם אהובתי, לא יודעים לא
מכירים אלא רק משמועות וסיפורים ששמענו בקיוסק בבת-ים ושמענו
את מעליהם של אותם חברים שחזרו משם ומה אני יגיד לכם, טיול סוף
הדרך וכמה שאני ישב פה וינסה להסביר לכם לצערי לא תצליחו להבין
את מהות העניין של להגיע למקום כמו הודו ולהתחבר, אלו ורבותי
יש לי גם עדים לזה שלא ניסיתי סמים קשים בהודו לא נדלקתי לא
הלכתי שבוע ערום על החוף בגואה בגלל פטריה ואני ממש מתכוון
לכך, לא עשיתי סמים קשים בהודו עישנתי כן אבל מעבר לא, למה לא
כמה דברים שקרו בדרך קצת העיקו על העניין. אבל פה לא הנקודה
אלא הנקודה שראיתי משהו קצת אחר ממה שאני והמכונה שלי למדנו
והתרגלנו לקבל - הייתי אומר משהו טיפה הזוי - ראיתי מכונות
שמתוכנתות קצת אחרת ראיתי יקום שונה ראיתי מכונות אדם שעדיין
לא שידרגו אצלם את רגש האהבה, ראיתי איך היה לחיות לפני 100
שנה ראיתי וראיתי וראיתי אפילו יצא לי לראות משהו שבכלל המכונה
שלי קצת התבלבלה לה כן פשוט קרסו לה כל מערכות הבקרה המשוכללות
והרצוניות שקיבלתי מהצבא - אתם יודעים איך זה בחור משתחרר
מהצבא, רציני, ממש מכונה צבאית בעלת ביקורת איכות פנימית ממש
גבוהה, משהו קצת יקר קצת משוכלל כן, כך הייתי כשהגעתי להודו,
אפילו היום כשאני מנסה לדמיין איך הייתי נראה בימי הראשונים
בהודו אני רואה את עצמי כאחד שלבוש בבגדי הצבא המגוהצים
והמסודרים, מגולח מצוחצח ממש להעמיד אותי בחלון הראווה בחנות
המכונות המשוכללות שקיימות היום בשוק, וכן לקח לי ולמכונה שלי
קצת זמן אבל אל תדאגו לחצתי על כמה כפתורים שיניתי כמה מספרים
אפילו החלפתי את הדיסק הקשיח שהיה קיים אצלי במערכת והחלפתי
אותו בדיסק אחר והנה אני בהודו מטייל בהרי קשמיר רואה נופים
מדהימים ועוצרי נשימה ומנסה לעכל את העובדה שבמקומות מסוימים
אנשים חיים ללא חשמל ובשביל לשתות מים לוקחים את הסוס ודוהרים
לנהר הקרוב - כן תתפלאו לשמוע זה קיים, ראיתי את זה במו עיני,
אין גשרים אין בניינים רבי קומה שיהרסו לנו את הנוף המדהים הזה
שהבורא בכבודו ובעצמו השאיר לנו, ממש הנוף כמו בהתחלה נטול
שנאה, כסף, פוליטקה ועד כמה מהדברים המגעילים שלמדנו עם השנים
ביקום הקר והמתכתי הזה שבנו לנו, משהו אחר שאין לו תחליף, לא
איזה גשר ענק או בניין רב קומות בארה"ב אלא במקום זה עצים
והרים ממש כמו בהתחלה ואני לא יודע מה אתכם אבל לי זה פשוט עשה
את זה ולא הייתי צריך איזה פטריה או טריפ בשביל לראות את זה
הייתי צריך פשוט לקבל את זה והמכונה שלי התחילה להתבלבל,
המספרים זזו ימינה שמאלה ואז זה פשוט בא, כן כך צריך להראות
העולם ולא איך שמראים לנו אותו.
הייתי בגואה, קשמיר, ורנסי, בומבי, דלהי, טיילתי עוד קצת בנפאל
תאילנד וחזרתי לקונכיה שלי ומה לא ניסיתי מאז עד שהגעתי לפתח
ביתי החדש שאני משכיר אי-שם בין שוק הכרמל לאלנבי תאמינו לי
נורא רציתי לחזור להיות אותה מכונה שתקבל על עצמה את חוקי
החברה המעצבנים והטפשיים שהמציאו לנו עם השנים, וחבר'ה, הבעיה
היא לא אצלי או אצלך, הבעיה היא הרבה יותר גדולה ואני לא רוצה
להתחיל פה להגיד לכם מה באמת הייתי עושה בעולם אם היה לי הכח
לשנות פה משהו אבל מה לעשות בואו נהיה מציאותיים, לא נוכל כבר
לשנות פה הרבה, אלא נצטרך להסתפק במה שיש (וחברה יש פה הרבה)
כי בעולם שבעוד כמה שנים תוכל ללכת ברחוב ולראות את עצמך שותה
קפה (כן, כי הרי אתם יודעים שהיום אפשר פשוט לעשות עוד אחד
כמוך) וככל שאני חושב על זה יותר - אני רואה כמה ידינו כבולות
בנושא כי הרי זה קצת הזוי לראות את העולם כמו שאני הייתי רוצה
לראות אותו - טבעי יותר, שלכל אחד יהיה את הבית שלו את הגינה
שממנה הוא יביא אוכל ירקות שלא הכל יתבסס פה על כסף וכוח, כי
אותי זה קצת מרגיז שאנחנו חיים בעולם כזה קר ומה לעשות עוד עלי
מסתכלים בתור מכונה דפוקה כי הרי פה אצלנו המכונות עדיין
בנויות בצורה כזאת שהם חושבים שהם יותר גדולים מהטבע ומהאדמה -
מכונות מעצבנות כאלו שהרגש החזק אצלהם מתבסס על כסף כוח והרצון
המטומטם הזה שלנסות תמיד לשלוט על כמה שיותר מכונות. כן ממש
מצחיק אותי העובדה שיש מכונה שרוצה לשלוט על עוד מכונה למה
כאילו מה יש המכונה שלכם דפוקה אז אתם רוצים לבוא ולנסות לדפוק
את כולם, טוב נו מה לעשות ככה זה אצלנו בעולם הדפוק שלנו ומה
לעשות לא בא לי בכלל לנסות ולתקן כי זה כנראה מה שיהיה פה עוד
המון שנים או לפחות עד שיגיע המשיח כמו שמבטיחים לנו, אבל מה
שכן אני אנסה למצוא את המקום המתאים ביותר לי ולמכונה שלי מקום
שיתבסס יותר על אהבה אדמה והרבה טבע אך איזה פתאטי אני בטח
נשמע עכשיו בשביל אותם מכונות שעדיין חושבים שעם הכסף האוטו
והפנטאוז יהיה להם יותר טוב, אבל אני לא מתבייש להגיד את דעתי
על החיים שיצרנו לנו פה, כי מה שאני אומר מגיע ישר מהלב, הכל
אמיתי.
טוב מה אני אגיד לכם זה פעם ראשונה שאני כותב, אבל היה לי
הצורך הזה ואם נשארתם עד עכשיו אז אני מקווה שתיקחו איתכם משהו
ממה שנאמר פה כי זה בא לי ממש מהלב מהחדר הפנימי ביותר  והכי
חשוב - תהיו אנשים טובים ואל תשכחו שתמיד, אבל תמיד, אהבה תביא
אהבה אז יאללה - לכו לאהוב שלכם תמיד - ולתמיד, יניב שעלן