וכשהתרוקנתי לי כך.
כמו מים שטפו את ראשי ואת גופי
והתעייפתי.
ולא אאמין שכך קרה כי בוודאי שיקרתי לעצמי
והתעצלתי להתעמק,
באהבתי.
כי מלא אני היום ולא די, לא סיימתי
להתמלא, נפשי דורשת עוד ועוד, כי באמת עדיין
לא די לי.
ויצירתי רוצה להתפרץ לה לא מוכנה להשתכן עמוק בתוכי.
ואני שקט כמו ישן.
וחי, חי כמו לא חי.
ומת, מת כמו שמתעורר למציאות ושוב לא מבין,
מה ואיך קרה כשנעלמתי.
סתם כך ודחיתי ובכיתי את כל רצונותיי.
לא אומר לך שרציתי,
כי פחדתי.
ולא אדע אם רציתי,
כי אולי טעיתי.
ושוב בכיתי כי יודע אני שלא אבין לעולם,
מי אני, מה קיים בתוכי.
והטפטוף מעציב אותי כי נותר אני לבד ואולי גם לעולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.