אם היו מבקשים ממני לתאר אותו, אני מניחה, שהייתי מתארת אותו
ככה: חד, ממוקם טוב. מוכן להכאיב נהדר. ולהפך, לעשות לך אושר
שלא הכרת. שכל פעם שהשיא נוצר מחדש... זה מרגש אותך מחדש, עושה
אותך יותר מאושר. הוא בא אליי די הרבה, הוא חד, כמו שאמרתי.
כואב בצורה מיוחדת, רק לו. יש את הכאב הזה. ויש רק דרך אחת,
לרפא אותו. והבעיה היא, שרק אתה יכול לרפא את הכאב הזה. ואתה,
גם אם תדע את התשובה.
בחיים, לא תוכל לבקש ממישהו שיעזור לך. זה שלך ורק שלך. הכאב
הזה, יכול להיות שעוד מישהו יכאב את אותו הכאב. הוא יוכל
להשתתף, להזדהות. אבל הוא לא יוכל לעולם, לרפא לך את הכאב.
כאב לב הוא שלי ורק שלי. ולפעמים נדמה, כאילו רק אני מכירה
אותו. ואף אחד אחר לא. הוא מכאיב לי ורק לי. דורש ממני להגיע
ליותר טוב ממני. אני מנסה, אבל כנראה לא טוב מספיק. זה קשה או
קל מדי. זה דורש ממני את האמת, שאני לא נותנת לאף אחד. אפילו
לעצמי כבר מזמן לא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.