[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








איך אני אוהבת את כל אלה שחושבים שהם גדולים, משחקים עם הידיים
ואז חושבים שיש להם את כל העולם בין קצות האצבעות, משחקים של
ילדים בגן, שמחזיקים חול בידיים וחושבים שאם הם יאכלו אותו אז
יגדל להם ארמון חול בבטן. ילדים שמשחקים באמא ואבא ואף פעם לא
סבא וסבתא. ומין ניצוץ בעיניים שיתפתח לכמיהה בעתיד.


אז שם, מתחת לרצפה של מישהו אחר,
כמה נרות מקיפים מזרון זוגי ומשטח שכולו חופש אמיתי
ונוף לכל חיפה וגדר שתעצור את המחשבות מלהתגלגל
וכמה מילים שבקלות יכולות לממש את הכמיהה לפרפרים בבטן
ורצון עז לנשק ולברוח
תחת כיפה שמסתירה כוכבים
עם שמיכה שמכסה אנשים
עם כל התהיות של הרגע אצורות בתוך לב מזהב,
ורגע אחרי רגע שלא יחזרו
רגע שנעצר
עם מבט מבולבל בעיניים
כזה שמבין שארמון כבר לא יגדל בבטן
ושאגדות כן מתגשמות,
אבל לא במציאות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין מה לעשות
אני פשוט
מושלמת
תשלימו עם זה
כי אם לא, עוד
תשלמו את המחיר


שולמית


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/1/05 0:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלינה פומרנץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה