Utila, Honduras."פעם היינו יושבים, ומביטים יחדיו לעבר האושר"
לווילי,
הבן אדם הכי אמיתי שהכרתי.
מתגעגע אליך, אחי,
לכנות הלא נגמרת, ולחיפוש הבלתי פוסק שלך,
אחרי האושר, שתמיד היה שם,
ברגעים הקטנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|