זה היה יום שישי, היום האחרון של שנת הלימודים כיתה י'
18.6.2004.
חזרתי הביתה אפשר להגיד "מאושרת", העיקר שנגמרה השנה המחורבנת
הזו.

בלילה יצאתי למסיבה הכי טובה שהייתה בת"א עיר החטאים,
עם כל העולם...
הייתה לי מן אנרגיה חולנית שכזו, התנהגתי בטירוף, השתוללתי,
השתגעתי, רקדתי, קפצתי, השתכרתי, עישנתי, נפלתי, קמתי, שרתי,
זייפתי, דיברתי שטויות בלי הפסקה, הרעפתי אהבה לכל עבר...
והתחלתי לצעוק, לצחוק...כאילו אין מחר...

נהנתי כמו שבחיים לא זכיתי להנות, הרגשתי שאני עומדת על הר של
"אושר", שעכשיו זה באמת מה שנקרא "החיים הטובים" כמו שאומרים,
הייתי ב"היי" היסטרי, הרגשתי מן הרגשה מטורפת שאחרי 6 שעות גם
נגמרה, וחזרתי לאותה מציאות מרה, המציאות שלי, הבכי שלי, העצב
שלי, הכאב שלי, החיים שלי, אבל בלי האנרגיה שלי.