יושב בעולם ממותק, יושב בעולם ממוסחר, בעולם שמנסה להחליף
צבעים, בעולם שאוהב מנצחים.
בעולם שאולי אין מספיק מקום, בעולם שבו הכל סגור בתוך ארון.
באותו עולם שבו את הולכת יום יום. בעולם שבו אני ואת, ואת


באותו עולם שבו ראינו מראות, בעולם בו חווינו חוויות.
באותו עולם שחלקנו, בעולם שהתפצל לשניים.
עולמות מנוגדים, ונוס ומארס, שמים וארץ, אמת ושקר.
מנסה לחבר את העולמות, מנסה...


באותו עולם שבו מצאנו אחד את השנייה, באותו עולם.
באותו עולם מרוחק שאינו קיים, רק נקודה בעבר,
נקודה שאין קו ישר הכי קצר, נקודה מבודדת, מרוחקת.
נקודת האין חזור, נקודת האהבה הנכספת

אינני אטלס, לי אין את הכוח להחזיק את העולמות.
כמה שרציתי, כמה שרוצה, ולא משנה כמה ארצה.