תרשה לי,
לזמן מה
להתנדנד באוויר
כמו רוח סתווית.
לא להיות החלטית,
רק לרגע
ולבחון את הסביבה.
לקפץ מעל שבילי עלים
ירוקים,
לחכות לשלכת.
ולא לדעת כלום,
לעולם.
אזרום כמו נהר.
אהיה שלמה כמו
שמי חורף.
בעצם, לא אחשוב אף לו לרגע
כמה שאני שונאת.
או אוהבת.
והנה אני זורמת,
וצוחקת.
נדמה שהכל טוב,
שוב.
כמו שלעולם לא היה.
עשן מעפיל,
חשכה יורדת.
הדמייה של הסוף.
הרגשה של משחק
מחבואים.
ואם רק תתן לי אפשרות
לא לחשוב הרבה
אולי לא לחשוב בכלל.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.