כינורות כמיהה נמסים
טפטפו על קימורי גופי
הן כל טיפה זולגת
ממערת תאווה נסתרת.
תרה אחר עינוגיך
בין סדינים קרירים
דם קרבי חושף נפשי
מרחפת ברוח מכושפת
במערבולת חושים.
ממעמקים מתהומות לבי
קראתי אליך...
בחשכה המתרפקת
רצונותיי רמים כארזים
זועקת להיאסף אל
מרכבת אש תשוקתך. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.