כמו שור הרואה את הבד האדום מונף אל מול עיניו,
מתחמם,
מתרכז,
מרכז את כל האנרגיה שלו לנקודת ההתפרצות,
ממלא את ריאותיו באוויר,
כל מחשבותיו ותשומת ליבו מופנים אל הבד האדום,
כל מטרתו היא לנגוח...
כך גם האגו...
הרגש מתנפנף מולו כמו דיגלון על מרפסת ביום העצמאות אבל הוא
רואה אל מול עיניו רק את הצבע האדום...
לנגוח, בכח, לא לוותר, לא להסיר מבט, לא לאבד ריכוז וקדימה אל
המטרה...
טיפות רגש קטנות מנסות לצנן את ההתרגשות הגועשת של האגו, מנסות
להרגיע, מנסות להראות לו שזהו אינו בד אדום אלא דיגלון לבן של
כניעה...
אבל האגו והרגש רואים צבעים אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.