על השיש שוב שקדי מרק
מפוזרים כמו כתמי מדגיש צהוב
על לילותיי,
בקיר מחלידים צינורות אתגר קרתיים
לשלוח אותי לעתיד יותר טוב
הלוואי, הרבה תחתונים
נוטפי נעורים ואבקת כביסה
על חוט תשוקה כבד, כפוף
הצל מצטופף, המרצפת תפוסה.
ובפינות-בפינות נח האבק
על הרע התוסס, הלא-מנוסח,
על תאים מתים מברק ההיבריס,
פירורי המחק הופכים למסך
של ראי מתקמט מול מסרק חפוף
ודפדוף מעפעף מבחנים ושנים;
רק את הזמן שנמנה לאחור
אנחנו מבינים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.